האם מתח ועצבנות יכולים לגרום למחושים בבטן או להשפיע על פעילות המעיים?
התשובה היא כן. קיימת תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome), המאופיינת בעיקר בקרב נשים בשנות העשרה והעשרים, עם ביטוי קליני כגון תפיחות הבטן, כאבי בטן ממוקמים לפרקים ולפעמים מפוזרים, וכן שינויים בפעולת מעיים, כמו שלשולים ועצירות לסירוגין. הכאבים מופיעים בעיקר לאחר מתח או חרדה.
על מנת לאבחן את תסמונת המעי הרגיז יש לפנות למרפאה גסטרואנטרולוגית. רופא מנוסה יבצע מספר בדיקות ראשונות ויוכל לאבחן ולהתאים את הטיפול.
האם ניתן לרפא מחלת כיב (אולקוס)?
הבשורה היא שב-95% מהמקרים האולקוס הוא מחלה זיהומית, שגורם לה חיידק הליקובקטר פילורי, וניתן להחלים ממנה באמצעות טיפול מתאים ויעיל להכחדת החיידק.
על מנת לזהות את נוכחות החיידק קיימות כמה שיטות: דגימה ישירה של רירית הקיבה, תבחין נשיפה ותבחיני דם. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. בחירת השיטה נעשית על ידי רופא גסטרואנטרולוג.
מה שכיחותו של סרטן המעי הגס בישראל ומי נמצא בסיכון לחלות במחלה?
בישראל מאובחנים כ-3,000 חולי סרטן המעי הגס בשנה. מתוכם נפטרים כ-2,000 חולים. זהו הסרטן השני בשכיחותו בארץ, עם תחלואה של 45 מקרים ל-100,000 תושבים בשנה. השכיחות זהה לשני המינים. לשם השוואה, בישראל מאובחנות מדי שנה כ-4,000 נשים חולות בסרטן השד ומתוכן נפטרות כ-1,000. הפער הגדול נובע מכך שיש מודעות גבוהה יותר לסרטן השד. נעשות בדיקות מוקדמות, ונשים מאובחנות מוקדם. התוצאה היא שאחוזי ההחלמה ממחלה זו גבוהים יותר.
המודעות לסרטן המעי הגס נמוכה יותר, לכן כאשר הוא מאובחן הוא מצוי לרוב בשלבים מתקדמים, ואחוזי הריפוי נמוכים. על הציבור לדעת שהמחלה הזו קיימת בשכיחות גבוהה, וישנן דרכים לאבחן ולטפל בה. לכן, חשיבות המודעות לקיומה גבוהה.
המחלה מופיעה בעשור השישי ואילך אך הרופאים מנסים לאתר קבוצות סיכון כבר בגילאי החמישים. יש גם קבוצה קטנה של חולים צעירים יותר על רקע גנטי, שנדרשים לעבור בדיקות מוקדמות יותר.
כאשר מדובר באבחון מוקדם, שיעור ההחלמה עשוי להיות עד ל-100%, ללא פגיעה באיכות החיים.
כיצד מאבחנים סרטן המעי הגס?
התהליך הסרטני מתחיל במעבר מרירית מעי תקינה לתהליכים של גידולים ממאירים. כשלאדם ישנו פוליפ בדרך כלל הדבר לא יגרום לו סבל, ולכן הוא לא יתלונן. התלונות יחלו במצב מתקדם מאוד.
ניתן לבצע אבחון מוקדם על פי המלצות של האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ועל פי הנחיות האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה. שיטות האבחון מרובות ומגוונות ומותאמות באופן אישי למטופל. ההמלצות הן בדיקה לדם סמוי אחת לשנה ובדיקת סיגמואידוסקופיה אחת ל-5–3 שנים או קולונוסקופיה.
במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים הלל יפה ישנה תחנה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס בחסות האגודה למלחמה בסרטן, שם מבצעים בדיקות מונעות על פי ההנחיות המומלצות.
ככלל, על כל אדם שמזהה שינויים בפעילות המעיים, דימום מפי הטבעת או כאבי בטן, לפנות לרופא המטפל ולבקש הפניה למכון גסטרואנטרולוגי.
מהי תסמונת העלאת גירה?
התופעה של הקאה קטנה או פליטת אוכל בלתי נשלטת בכמות קטנה מוכרת בתחום מחלות העיכול ואף קרויה "תסמונת העלאת הגירה".
הגורם או הגורמים למחלה זו אינם ברורים די צרכם. התופעה יכולה להופיע אצל אנשים בריאים לחלוטין, אבל ברוב המקרים נובעת מבעיה נפשית מסוימת. יש לציין, כי אם אין ירידה במשקל, זהו סימן טוב.
תלונה נוספת של הקאות בעלות טעם חמצמץ אחרי אכילת שוקולד עלולה להעיד על החזר של תוכן חומצי מהקיבה לוושט, ולתלונה זו יש מענה רפואי. במקרה כזה, יש לפנות למכון גסטרואנטרולוגי לבדיקה, להערכת מצב ולקבלת טיפול נאות. אם יתברר שהתופעות קשורות לתסמונת העלאת הגירה, יש לפנות למרפאה להפרעת אכילה.
רעייתי, בת 79, סובלת זה זמן מה מחוסר יכולת לאכול מאכלים מסוימים… האם כדאי ללכת למומחה ואילו בדיקות לעשות?
ד"ר יעל קופלמן, סגנית מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה:
"עד כמה שאני מבינה מהדברים שכתבת, לא בטוח שיש קשר בין ממצא הבקע שהתגלה — תופעה שכיחה מאוד בגיל שצוין — לבין הטעם הרע בפה או הפרעות העיכול שתיארת.
"לשאלת הטעם הרע, אכן אפשר לנסות תרופה מסוג אחר. זו חייבת להינתן לאחר בירור הולם ובדיקות נוספות של מערכת העיכול. לביצוע בדיקות אלו הייתי ממליצה לפנות לרופא גסטרואנטרולוג".
